האתר שלי באויר.
כמה זמן שאני מדמיינת את עצמי כותבת את זה... מלא! בחודשים האחרונים כמעט לא שתפתי... אנשים שאלו אותי מה קורה ולמה. זה לא היה סתם. הייתה לי איזו קריאה פנימית.
פעם המאבחנת, שבדקה איזה לקויות למידה יש לי, תיארה אותי כמו מי שעומדת מתחת לעץ תפוחים ויש מלא תפוחים שהיא רוצה לאסוף ורק סל קטן וכל התפוחים נשפכים לה מכל הכיוונים והיא רודפת אחריהם. בדיוק ככה הרגשתי. עוד רעיון לפוסט ועוד אחד... אבל רגע... איפה הפוסט שכתבתי לפני שבוע כשאני רוצה לתאר למישהו מה אני עושה? ואיפה ההמלצה המדהימה שהיא כתבה לי? אלהים יודע... הרגשתי שכל הפוסטים שלי קצת הולכים לאיבוד בפייסבוק ומאוד רציתי מקום משלי (אתר) שיאסוף אותם. כבר שנים. ואני עובדת על אתר שנים (!!!) ומשהו שם פשוט לא זרם ולא יצא לאור.
עד שבחודשים האחרונים כמו הגעתי לאיזו החלטה נחושה בתוכי והפסקתי לכתוב. פשוט ככה. משהו בתוכי עשה לי שביתה. "לא נותנת מקום ראוי ליצירה, לא יוצא לאור. שתיקה!!"
וככה, כשההשראה שלי בשביתה לא הייתה לי ברירה והתמקדתי רק ביצירה של ה"סל" שיוכל להכיל ולארגן ולשמור על כל מה שאני כותבת.
וזה... הו זה לקח לי הרבה זמן ומשאבים!! איכשהו יותר קל לי לכתוב 100 פוסטים מאשר ליצור עמוד אחד שיסדר אותם.. ככה אני..
ועכשיו.... (קולות של תופים וחצוצרה בבקשה) האתר שלי מוגש כאן לפניכם :) אני רוצה להודות מכל הלב לכל מי שתמך בי בתהליך היצירה הזה. באופן מיוחד למתאמנות שתרמו מהחוויות שלהן ושיתפו. מוזמנים להכנס, לשוטט ולהתרשם. מקווה שתפיקו ממנו ערך ותהנו מהפירות שאספתי בסל החדש והגדול שלי.
