הנהר הזה הוא לעולם לא אותו נהר פעמיים

אז יוצאים לבחירות בפעם השלישית השנה.

ומסביב קולות - "שום דבר לא ישתנה", "עוד פעם בדיוק אותו הדבר" ו"בשביל מה בכלל להצביע".

אפשר להסתכל ולומר שהנה גם הסיבוב הראשון וגם השני הסתיימו באופן זהה: ראש בראש נתניהו-גנץ וליברמן, פיזור, כישלון והנה הכל אותו דבר וככה יישאר. אקרא לזה "הסתכלות מהצד".

מול התפיסה שאומרת ש"ההיסטוריה חוזרת" ו"מה שהיה הוא שיהיה" - אני רוצה להציע את התפיסה הזנית בודהיסטית שאומרת שהכול נמצא בשינוי מתמיד. או כמו שניסח את זה חכם יווני: "אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים". הכוונה היא שכשנכנסים שוב לנהר אז המים הקודמים כבר זרמו והנה יש מים חדשים; וגם אנחנו כבר לא בדיוק אותו דבר כי התהליכים הפנימים וחלקיקי הגוף שלנו משתנים ללא הרף.

אז - "אי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים" - ולעולם לעולם, לעולם לעולם, אף מערכת בחירות לא תהיה זהה לאחת אחרת. השינויים קיימים וקורים כל הזמן. אף אדם הוא לא זהה לעצמו אחרי כמה חודשים, אז בוודאי שאף מפלגה ואף מערכת פוליטית.

***

מערכת היחסים הזוגית המשמעותית הראשונה שלי הייתה בגיל 18. אהבתי מאוד והאמנתי שזה החיבור שנועד לי ושנועדתי לו. נשבר לי הלב כשזה נגמר. לקח לי זמן להחלים. אחר כך אהבתי גבר אחר והייתה מערכת יחסים משמעותית והיא נגמרה, ונשבר לי הלב, ולקח לי זמן להחלים. ואחר כך - שוב ושוב. למעלה מ-10 מערכות יחסים משמעותיות עברתי באופן הזה וכל אחת נמשכה בין מספר חודשים לשנתיים.

***

אני זוכרת את עצמי, בתום תהליך אימוני בסביבות גיל 28, אומרת למאמנת שלי - "התחלתי רווקה ואני עדיין רווקה - שום דבר לא השתנה".

והיא משקפת לי: -כן, אבל הטרנספורמציה קרתה בעצם מערכת היחסים שהיית בה - שהייתה מאוד משמעותית ומי שהיית בתוכה".

ואני: - כן, אבל מערכות יחסים משמעותיות שבאות וחולפות - את זה אני יודעת. זה שוב פעם אותו דבר וכלום לא השתנה.

***

במשך שנים ארוכות עוד התלבטתי ביני לביני ועם המאמנים והמאמנות שליוו אותי - בין שתי הגישות האלה. אני יכולה להגיד שאפילו לפני שנה וחצי עוד אמרתי את שני הדברים גם יחד:

- מצד אחד אני יכולה להתבונן ולומר שהתפתחתי וגדלתי בכל מערכת יחסים שהייתי בה. שכל זוגיות שהייתי בה קירבה אותי עוד קצת אל עצמי ואל מערכת היחסים הזוגית שבה אני רוצה להיות. שאני אחרת כל פעם ולומדת עוד ועוד עלי ועל אהבה. התקדמתי.

- מצד שני, אני יכולה להתבונן מהצד ולומר ש-18 שנים כלום לא זז. אני מתאמנת שנים - ממשיכה להיכנס למערכות יחסים משמעותיות שבהן אני אוהבת ונאהבת ואז הן נגמרות וכואב לי. מה שהיה, הוא שיהיה, ואני לא רואה שום טרנספורמציה.

אני גם זוכרת את הטעם המר, הציני והמנוכר שהתלווה לגישה השנייה.

***

שתי האמיתות האלה התקיימו בתוכי זו בצד זו במקביל ולא ידעתי לבחור ביניהן -

אני מתקדמת או שאני תקועה???

למעשה שתיהן עדיין מתקיימות בתוכי. אלא שאז זה קרה לי.

פתאום. או שלא פתאום - בהסתכלות מהצד - פתאום. בהסתכלות קרובה - אני מקיימת היום זוגיות שמבוססת על כל מה שלמדתי ופיתחתי בכל אחת ממערכות היחסים הקודמות.

בי נוכחים כיום גם הוא וגם הוא, וגם הוא וגם הוא - ואני אסירת תודה לכולכם על כל מי שהייתם בחיי ומי שהפכתי והתפתחתי להיות בזכות היחסים אתכם.

***

אנחנו יכולים להסתכל מהצד ולומר - הנה שוב, אותו דבר - ביבי נגד גנץ וליברמן וזה. יש בזה טעם מר, ציני ומנוכר.

אבל ~

בהסתכלות מקרוב - הנהר הזה הוא כבר לא אותו נהר. ומערכת הבחירות הזו לעולם לא תהיה כמו הקודמת. כי היא נשענת על מה שהיה בסיבוב הקודם. כי נתניהו עכשיו עם כתבי אישום והוא ביזה את עצמו יותר מבעבר, כי סער הרים ראש כי את גנץ אנחנו מכירים יותר, כי לפיד וויתר, ושאפו עליו כי שפיר, מרצ, וברק הלכו יחד ויצרו משהו חדש. כי ברק הוכיח את עצמו כשוויתר על מקום ריאלי. כי יישובי מישור החוף באיזור האסדות מבוהלים ומחפשים כיוון, ולירוקה יש כאן הזדמנות לחולל תזוזה ועוד מיליון דברים שאני לא מודעת אליהם.

משהו קרה, משהו התהווה. משהו קורה ומתהווה. הנהר הזה הוא לעולם לא אותו נהר פעמיים. ***

אני לא בטוחה אם פריצת הדרך תהיה בבחירות הקרובות. אני נוטה להאמין שכן אבל באמת שאין לדעת.

מה שאני יודעת זה שאנחנו בתהליך, שקורים בו דברים. ושיום אחד פתאום. או שלא פתאום. משהו חדש יקרה. ועד אז, אני בפנים, ולא מהצד ועושה מה שאני יכולה כדי שזה יתקרב.