היום ה-17.11.17 ואני נפגשת איתך. לפני 20 שנה חתמת (ככה כתוב בפינה הימנית למטה) היית בת 16 ועוד 6 ימים נערה. רצית להיות ציירת והיית מוכשרת בציור מצאת שקט, ונחמה שם יכולת לארגן את חלקייך הפנימיים אם הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו הייתי מספרת לך שאת נפלאה, מיוחדת, עוצמתית וחכמה ושהכול יהיה בסדר יום אחד הייתי מחבקת אותך ויושבת אתך עד שהיית נרגעת אז ייפלו ממך כל הקליפות המיותרות של מתח, מאמץ, זעם, עלבון ופחד. שמטעות אותך לחשוב ולהתבלבל שהן כל מי שאת. הייתי לוחשת לך שאת אהובה. הייתי מספרת לך שיום אחד יחליפו את הקווים החדים, המבו֗דדים והסבוכים, מעגלים של רוך ושייכות ואת תרגישי ראויה ועטופה. שיום יבוא ולא תסתתרי עוד מאחוריהם כלואה ועצובה אלא תרגישי שמחה וחופשיה. יום אחד את תהיי אני ותוכלי לכתוב לך שיר אהבה.
