חוזרת מסוף שבוע מרגש וממלא שבו הייתי מוקפת בחברים שלי. תודה לכם עליכם!! ביום חמישי מילאתם לי את הבית בשמחה, בשירה, בבישולים ובחיבוקים. ביום שישי, ביער, בברכות שנכנסו לי עמוק ללב. ובשבת במפגשים קרובים ושיחות. ובין לבין גם כאן, ובטלפון ובשלל דרכים... זה גרם לי לחשוב שאנחנו, כחברה, לא נותנים מקום ראוי מספיק למוסד החברות. זוגיות זה חשוב, משפחה והורות, וקריירה. חברות נתפסת כדבר מותרות... לא משהו שעומד בבסיס הקיום שלנו. משהו שיש לו זמן בקצוות. ואני רוצה להגיד: לא! חברות זה נס גדול. אחת המתנות הגדולות ביותר שאפשר לזכות בהן בחיים האלה, מערכות יחסים שכל כך שווה להשקיע בהן. חברים עושים את ההבדל. יש משהו קסום בחברות, דווקא בגלל שהיא מערכת יחסים פחות מחייבת - מה שמתרחש בה, מגיע מהלב. מאחלת לכולנו השנה להשקיע בחברויות שלנו ולתת להן למלא את הלב שלנו באור.
ורוצה להוסיף עוד דבר. החיים יקרים מאוד. ובואו נזהר עליהם. פעמיים ניצלתי מתאונה במעבר חצייה. סטטיסטיקה שאי אפשר להתחרות בה, זה ממש לא קרה לי בעבר. פעם אחת מצאתי את עצמי על פגוש של רכב שהמשיך בלי לראות אותי, קוקו עף באויר ומזל שהרכב נסע מספיק לאט כי כולנו יצאנו בלי פגע. פעם שניה הגיע אופנוע במהירות עצומה ומזל שקלט אותי ברגע האחרון, הוריד את הרגל שלו כדי לנסות לבלום ותודה לאל שלא התהפך בעצמו. שני המקרים האלה נגמרו בנס גדול ואני מבינה ומרגישה שקיבלתי את החיים שלי במתנה כפול שלוש ומלאה בהודיה. אז רציתי להזכיר לכולנו: החיים יקרים, ושבירים ונדירים. הבריאות והגוף שלנו שלנו הם פלא אחד גדול, כל עוד הם כאן, בואו ננהג בהם בעדינות ונחגוג כל עוד אפשר.
