מורה אמיתית

הכח של מורה אמיתי. אתמול נסעתי להשלים את המחוייבות האחרונה בהחלט שלי לקבלת תעודת מטפלת מוסמכת בעיסוי - קורס החייאה של 4 שעות. נסעתי כי חייבים והייתי ממורמרת על זה. עברתי קורס עזרה ראשונה מלא בכיתה י׳ לפני ההדרכה בחוגי סיירות ועוד אחד לפני שנת השירות ועוד אחד לתואר הראשון בהוראה.... ולא רק שכמעט אף פעם לא השתמשתי בכלום (תודה לאל שלא נדרשתי לזה) אלא שתמיד המרחק בין מה שלמדתי למציאות נראה לי כמו שנות אור שלעולם לא אוכל לגשר עליהן בזמן אמת. האם בגלל שלמדתי כמה לחיצות באמת אדע לפעול אם מישהו לידי יחטוף התקף לב? היה לי ברור שלא. ידעתי שאלחץ, שלא אבטח בעצמי... במילים אחרות, לי תמיד הרגישו כל הלימודים האלה כמו סיפור כיסוי שחובה לעשות אפילו שבמציאות מי שלא מיומן לעולם לא ידע להשתמש בזה... ככה, בחוסר חשק ובחוסר מוטיבציה גמור הגעתי לקורס הזה (וזה שהייתי צריכה לסוע לתל אביב בשביל זה רק חיזק את המרמור...) המדריכה שלנו, בחורה מהממת ששמה מריאנה, שברור שהיא חיה את מה שהיא מלמדת בכל תא בגוף שלה; שעושה את מה שהיא עושה כשליחות אמיתית וייעוד ומאמינה בכל לב שהידע שהיא מעניקה לנו עשוי להציל חיים - נשביתי בקסמה! הקשבתי ותרגלתי וניסיתי לזכור הכל, כי אולי, מי יודע מה ייקרה ומתי אזדקק לזה. פתאום האמנתי שאני יכולה, התמלאתי תחושת מסוגלות ושליחות, ואפילו שמתי לב לגל מחשבה שעבר בי - כדאי שאלך לקורס המלא בהזדמנות... אולי אפילו אתנדב במדא... זה כל כך חשוב! אז הדרך לשם עוד ארוכה... אבל בינתיים רק רציתי לשתף בתזכורת שקיבלתי. כמה כח יש למורה שבאמת מאמין במה שהוא מלמד ורואה בזה שליחות אמיתית. זה מדבק את הלב וזה משנה חיים. ואולי אפילו מציל אותם.