אולי נתקלתם בזמן זה או אחר בתרגול הודיה, אני רואה בזה חשיבות גדולה כי אנחנו חיים בתרבות שמעודדת אותנו תמיד לרצות יותר ולהתהלך בחוסר שביעות רצון. בהודו פגשתי בחורה מתוקה שקראו לה "טרופטי" (trupti) - היא הסבירה לי שמשמעות השם היא "satisfaction" שביעות רצון, "זה כמו לאכול ולהרגיש שהספיק לך" היא הסבירה, והיה לה אור בעיניים כשהיא דיברה על זה ומשהו בתוכי הדהד. אאהההה... satisfaction כמה יפה. וחשבתי לי "אני לא מכירה אף ישראלית שקוראים לה סיפוק או שביעות רצון. אני מכירה: ערגה, מלכה, יפה...
דברים לרצות אותם. חבר שזה לא מסתדר טוב באוזן לקרוא לילדה שלי טרופטי? אולי לכלב? השבוע הגיע אלי קוקו והוא לא פנוי לקבל שם חדש. אני מודה על זה שלמרות שהוא מאולף הוא מלא רוח של שובבות ופראיות. כשחזרתי הערב הוא לא היה. הוא מצא דרך ערמומית לפתוח את החלון ולברוח. אני מודה על זה שהלב שלי החסיר פעימה והרגליים רעדו כשגיליתי שאינו. זה הראה לי שאני אוהבת. אני מודה על זה שנמצא היכן שנמצא, כשכש בשמחה בזנב לקראתי ושהוא שוב כאן לידי. וגם מודה מודה לטרופטי המתוקה שנכנסה לי לתוך הלב ונתנה לי הרבה השראה.