מה ההבדל בין "טבעי" ל"הרגלי"?

מה ההבדל בין "טבעי" ל"הרגלי"? טבע מוטבע בנו והרגל אפשר לשנות. כל מי שניסה לשבת בשקט ולהתמקד (נניח במדיטציה) בטח שם לב שהתודעה קופצת ממחשבה למחשבה - מהעבר לעתיד, מתקשה להיות נוכחת ברגע הזה. בבודהיזם התודעה משולה לקוף משתולל. האם זה טבעה של התודעה? אני חושבת שלא... אני חושבת שזה ההרגל שלה. ושדווקא הטבע שלה הוא להיות שקטה וממוקדת. ואולי גם את זה חוויתם פעם אם התנסיתם במדיטציה: יש את הרגעים האלה, הנדירים בדרך כלל, שבהם לפתע משתרע בתוכינו אוקיינוס של שקט ושיש בכך טעם של פשטות. מעין חזרה הביתה. המורה שלי לבודהיזם היה אומר - "its not natural, its habitual". ואני חושבת שיש בזה הרבה מאוד אופטימיות: אם משהו כל כך אוניברסאלי כמו הקופצנות של התודעה הוא "הרגלי" ולא "טבעי"- כלומר ניתן, באמצעות אימון, לפתח הרגל אחר - מה זה בעצם אומר על תכונות אחרות שאנחנו מייחסים אותן לחלק מהטבע שלנו? מה זה בעצם אומר על מה שאפשרי עבורנו? הרבה פעמים אנשים אומרים לי: ככה אני מגיבה באופן טבעי". "כשהוא אומר לי כך וכך, באופן טבעי אני כועסת, או נעלבת". ואני אומרת: זה לא טבעי. זה הרגלי. לכעוס, להיעלב, להימנע - אלה הרגלים שהתאמנו עליהם ופיתחנו במשך שנים. כל מה שצריך כדי לפתח הרגלים אחרים שיש בהם שלווה, איזון וחמלה זה להתאמן בכיוון חדש.