אז מה את מחפשת - אהבה או זוגיות?

אז את מחפשת זוגיות או אהבה?

בטח את חושבת "גם וגם" נכון? או "מה בעצם ההבדל"?

ואני מאמינה לך.

אני בכל זאת שואלת,

כי לפני זמן מה נתקלתי בשיר הזה שתפס לי את הלב:

אפילו

אחרי

כל הזמן הזה

השמש אינה אומרת

לאדמה

"את חייבת

לי".

ראו מה קורה

עם אהבה כזאת,

היא מאירה את

כל

השמים

(חפיז)

קראתי אותו שוב ושוב והוא נגע בי עמוק מאוד.

כמה יופי, פשטות ואמת.

אהבה טהורה היא רק נדיבות ונתינה,

אהבה טהורה לא כוללת בתוכה ציפייה לתגמול.

אז היא מאירה את השמיים וכמובן את הלב.

ישר חשבתי עלינו, ועל העיסוק שלנו כאן בחיפוש אהבה וזוגיות...

אם אהבה טהורה היא נתינה ללא תנאי - אז מה זאת אומרת "לחפש אהבה"?

זוגיות זה משהו אחר בכלל...

זה עימת אותי מיד עם זה שמעולם בעצם לא חיפשתי "אהבה".

לפחות במובן של השיר

לא, אני חיפשתי אדם שימלא את הצרכים שלי.

שארגיש איתו חיבור עמוק, כן

שארגיש חיבה יסודית אליו, כן

שאחווה התרגשות מהקרבה אליו, כן.

אבל חיפשתי אדם שימלא תפקידמסויים בחיי - הפרטנר הזוגי שלי.

ואת?

כמה פעמים אנחנו מספרות לעצמינו (ולחברות, ולמשפחה ולכל העולם)

שאנחנו בסך הכל מחפשות אהבה?

אבל אהבה,

אהבה אמיתית,

כזו שלמה ומלאה,

היא זו שנמצאת בתוכינו ואנחנו מעניקות אותה בלי ציפייה לתגמול.

אם את מחפשת זוגיות,

תני לי לנחש, שגם את, לא מחפשת אהבה בכיוון אחד ללא ציפייה חזרה?

ואם כך, אז אולי זה לא באמת לגמרי ישר ומלא כנות לומר "אני מחפשת אהבה"?

כי האמת היא שזוגיות היא מערכת שלמה ומורכבת של יחסי גומלין.

יש בה היקשרות.

ובהיקשרות יש קשר.

ובקשר יש הנחה ברורה ש- "מה שאתה עושה משפיע עלי",

ו - "מה שאני עושה משפיע עליך",

ומתוך כך יש לי סל שלם מלא כל טוב של ציפיות, מחוייבויות, שותפיות...

ולמה זה חשוב?

כי כשאנחנו לא מבקשות ברור אנחנו גם לא מקבלות ברור.

אז בואו נשים את זה על השולחן:

אם אנחנו מחפשות זוגיות, אנחנו לא מחפשות רק אהבה,

אלא היקשרות

לאדם שירעיף עלינו בחזרה.

וחשוב לומר את זה קודם כל לעצמינו

אבל גם לאדם הנוסף שמולו אנחנו

בונות ציפיות בתחילת יחסים.

לפעמים אנחנו רוצות להציג את הדברים קליל, קטן כזה, זורם.

(שהצד השני לא יבהל)

ואז שוכחות שאנחנו לא באמת השמש שפשוט מרעיפה מעצמה.

יש לנו צורך לקבל חזרה.

וזו לא בדיוק אהבה

זה מילוי צורך אישי.

זה בסדר גמור לצפות ממערכת יחסים זוגית.

אנחנו ממש לא אמורות לתת בה ללא תמורה,

(זו אמורה להיות הזנה הדדית)

וכן, חשוב לתאם ציפיות לגבי זה ולדעת להגדיר את הצרכים של עצמינו.

כשאנחנו מחזיקות את המצפן של של "מה חשוב לנו לקבל" אנחנו גם יכולות לבחון אם זה באמת מתקיים.

אז, עם יד על הלב?

מה את באמת צריכה?

להעניק אהבה ללא תנאי או להיות במערכת יחסים?

זו לא בושה לומר את זה, זו האמת.

להתחיל קשר ממקום של יושרה וכנות נותן לו כל כך הרבה יותר פוטנציאל להצליח!

ובכל זאת תוספת אחת קטנה.

אם בתוך הקשר הזוגי, המפותל, המחייב, הגדוש ציפיות

נדע להרחיב את הלב שלנו

ולהיות, אפילו לרגעים קצרים - קצת השמש

יש בזה פוטנציאל להטעין את הזוגיות שלנו בהמון המון אור.