{{preheader}}
אז.. איך את מרגישה רגע לפני? אולי את מסיימת נקיונות ולחוצה להספיק הכל? אולי את מתרגשת לפגוש את כל המשפחה? ואולי... אולי את במתח... כי להגיע לשולחן החג ולהיות פנויה מזוגיות זה הרבה פעמים לא קל ועלול להציף רגשית...? אני יודעת שככה זה היה עבורי לאורך השנים. אם ככה את מרגישה אז אני ממש מזמינה אותך לקרוא את המדריך לפנויות לפני החג - 6 טיפים שיאפשרו לך להיות בארוחה ולצאת עם חיוך
ארוחת החג יכולה להיות מוקד מאוד טריגירי, (לכן ההכנה כל כך חשובה בעיני) ואני רוצה להזמין אותך למשחק קטן שיכול לשנות לך את כל החוויה מקצה אל הקצה. כן, כן, שמעת נכון! משחק. הנה הוראות המשחק: מוכנה? הרבה פעמים כבר שמעת אותי מדברת על תחושות. אם זה עדיין לא ברור, הנה הבהרה קטנה: מה זה תחושות? תחושות הן רק דבר פיזי שאנחנו יכולות למקם במקום ספציפי בגוף. עצב, כעס, התרגשות - הן לא תחושות - אלא רגשות הרגשת כישלון, רגשות אשם, עייפות, מתח - גם אלא הן לא תחושות אלא חוויות ומחשבות תחושות הן למשל: כאב, כיווץ, דגדוג, חום, קור, כבדות, נימול, הידוק, חנק, התרחבות וכיו"ב מיקומים בגוף: גב, גרון, בטן, כפות ידיים, לסתות, חזה וכיו"ב כשאנחנו נפגשות במציאות עם משהו שמפעיל אותנו רגשית אז הגוף שלנו מגיב. תהיה שם תחושה, יהיה שינוי של הנשימה. אני מזמינה אותך השנה להגיע לארוחת החג מצויידת בסקרנות. בתשומת לב לגוף שלך. זה לא אומר שלא תתקשרי עם כולם כרגיל. זה לא אומר שתהיי יותר מכונסת, מופנמת או חס וחלילה מנותקת. זה רק אומר שבמקביל לכל מה שקורה במפגש, את גם תהיי בתשומת לב למה שקורה לך בתוכך. בגוף. לתחושות. את בעצם מתבוננת מה הטריגרים מעוררים לך בגוף: אולי זה יהיה כשתראי איך האחיינים המתוקים שלך גדלו והבטן תתכווץ נוכח המחשבה שטרם הבאת בעצמך ילדים לעולם. אולי זו תהיה הערה של איזו דודה (עם פחות טקט) על זה שגם השנה הגעת לבד - ופתאום תרגישי את הגרון חנוק. אולי הלבד יציף אותך ותרגישי כבדות בגוף. בזמן שכל הילדים מחפשים את האפיקומן (וגם לפני וגם אחרי, בעצם מהשניה הראשונה שאת פותחת את הדלת ועד שהמפגש מסתיים) אני מזמינה אותך לחפש את ה"אפיקומן בגוף" ולשאול את עצמך - מה אני חשה? אם את מזהה תחושה פיזית - כתבי לעצמך מהי, באיזה מקום היא בגוף ומשפט שיזכיר לך באיזה נסיבות היא התעוררה.
למשל: תחושה: כיווץ מיקום: בחזה סיטואציה: כל האחים שלי התמקמו ליד השולחן וישבו עם בני ובנות המשפחה הגרעינית שהקימו ורק אני ישבתי לבד. את יכולה לאסוף לעצמך כמה תחושות שונות וכמה רגעים שאת רק רוצה.
את התשובות שלך את יכולה לשמור לעצמך, ואת יכולה גם לשלוח לי ולשתף אותי. אז תהני בארוחת החג, אל תשכחי לכתוב לי מה מצאת. הנה גם שוב הקישור לטיפים שלי. שיהיה חג שמח ממש, והלוואי שלארוחת החג הבאה כבר תגיעי איתו, כלומר ביחד.
Comments